כיום, ישנם שינויים רבים הנוגעים לקביעת דמי המזונות, הן כתלות בשעות שבהן כל בן זוג נמצא עם הילד, והן בהשוואה בין הכנסות ההורים. למשל, אם שמרוויחה סכום גבוה משמעותית יותר מהאב, ופוטנציאל ההשתכרות שלו נמוך, עשויה לקבל סכום נמוך יותר כאשר תדרוש דמי מזונות. ייתכן ובית המשפט יפסוק כי עליה לשלם מזונות לאב ולא ההיפך.
בדרך כלל מזונות ישולמו עד גיל 18, כאשר אם הילד בגיל צבא בית המשפט לענייני משפחה עשוי להרחיב את חיוב המזונות עד גיל 21. יש לציין כי אחרי גיל 18 סכום המזונות יהיה בדרך כלל נמוך יותר.
מזונות ילדים מעל לגיל 6 נקבעים לפי ההלכה החדשה עליה נרחיב בהמשך ועד גיל 6 מחובתו של האב לשאת בהוצאותיהם של ילדיו. אב חייב לשלם דמי מזונות ילדים גם אם הוא מחוסר עבודה או משתכר פחות מאשתו. החיוב למזונות ילדים מעוגן בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי "ט-1959, שבו כתוב: « אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה ». עורך דין מזונות מקצועי יסייע לכם לקבל את הסכום המרבי
בני הזוג המתגוררים יחדיו בעודם נשואים מתחלקים בהוצאות הבית, וייתכן כי האישה מטפלת בילדים בעוד בעלה נושא במרבית ההוצאות ומשכורתו גבוהה יותר. לכן, לפני פרידתם הסופית בגט מסודר, האישה עשויה לשנות את אורח חייה ולהתחיל לעבוד כדי שתוכל לכלכל את עצמה. במקרה זה, על בעלה לשלם עד תום הליך הגירושין מזונות אישה. כמו כן, מומלץ לאישה להסתייע בשירותיו של עורך דין מזונות מנוסה כדי לגבות את הסכום המגיע לה.
כפי שציינו לעיל חישוב דמי המזונות מחולק לשניים: מזונות האישה ומזונות הילדים. נציין בקצרה כיצד כל אחד מהתשלומים הללו מחושב. חשוב לציין כי כדי לקבל את התשלומים הללו, כדאי מאוד להיוועץ בשירותיו של עורך דין מזונות.
מזונות האישה משולמים החל מהתקופה שבה החל תהליך הגירושין ועד לגט עצמו (או חתימת הסכם גירושין). החישוב שלהם תלוי ברמת החיים אשר לה הורגלה האישה, ולכן הוא שונה מהותית ממשפחה למשפחה. עורך דין מזונות מנוסה יציג בפני בית־המשפט את הנתונים הבאים: עלות המגורים של האישה, בגדיה, תכשיטים (אם הייתה מורגלת בקנייתם), חשבונות הבית, עלויות אחזקת רכב וכדומה. הנתונים הללו יוצגו הן מהתקופה הנוכחית והן מתקופת הנישואין, כדי להמחיש את רמת החיים של האישה לאורך כל זמן הנישואים.
עד לשנת 2017 חישוב דמי מזונות עבור ילד אחד במשפחה עמד על כ־1400 ₪ לכל ילד (תוך ביצוע שינויים פר משפחה בהתאם להוצאות מיוחדות שהועברו לבית המשפט), כאשר האחריות לתשלום המזונות הייתה על האב. כיום, חישוב זה מתייחס בעיקר לילדים עד גיל 6, כאשר בהתאם להלכה מעודכנת על פי פסק דין של בית המשפט העליון, הורים לילדים מבוגרים יותר יחלקו בנטל. מזונות הילדים מחושבים על פי ההלכה החדשה, בהתייחס לזמן שבו כל אחד מההורים שוהה עם הילד במהלך השבוע (זמני שהות). כאשר קיימת אחריות הורית משותפת החישוב יהיה שונה מסיטואציה שבה האחריות ההורית מוטלת על כתפיו של בן זוג אחד בלבד.
ההכנסות של כל אחד מבני הזוג, תוך התחשבות בתלושי המשכורת או ההכנסה החודשית כעצמאי של כל אחד מהם. בית־המשפט יבחן את הנתונים הללו בהשוואה לפוטנציאל ההשתכרות של כל הורה, זאת כדי למנוע סיטואציה שבה הורה אינו מממש את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלו כדי להימנע מתשלום מזונות. למשל, אם אחד ההורים עובד כתוכניתן ותיק בחברת הייטק ומציג משכורת נמוכה משמעותית ביחס לשכר הממוצע של תוכניתן, ישקלל פוטנציאל ההשתכרות של אותו הורה ולא השכר בפועל. נדרש עורך דין מזונות מנוסה המומחה בתחום, שיוכל לכוון את בית המשפט לבצע בדיקה זו. בהקשר זה למשל, ניתן לציין פסק דין שנתן בית הדין הרבני בתיק מזונות ילדים כרוך, שבו אדם העובד כספר למחייתו טען כי הכנסותיו עומדות על 6,000 שקלים בלבד (1111389/10). בית הדין חישב את עלותה של כל תספורת בייעוץ עורך דין מזונות, שייצג את האישה ומצא כי הסכום שדיווח אינו הגיוני וכי הוא מסתיר חלק מהכנסותיו כדי להימנע מתשלום מזונות. דמי המדור (מגורים): דמי המדור מחושבים על פי שכר הדירה או המשכנתה שמשלם כל אחד מההורים. נתון זה ישתנה בהתאם למספר הילדים במשפחה, הצמדה למדד וכן חלוקת זמני השהות בין ההורים כפי שהם מוצגים לבית־המשפט על ידי עורך דין מזונות. לדוגמה, אם שני ההורים משלמים שכ »ד שווה וזמני השהות שלהם דומים, סעיף המדור לא יעלה או יפחית את התשלום החודשי. זאת משום שחלוקת הנטל בין ההורים לפי ההלכה החדשה צריכה להיות שוויונית בחישוב דמי מזונות. הוצאות רפואיות של הילדים: אם ישנן הוצאות רפואיות שרק צד אחד משלם, הצד השני יצטרך לפצות אותו על מחצית מההוצאות כחלק מתשלום דמי מזונות. בהקשר זה ניתן לציין את פסק הדין תלה »מ 31-33-10453 בבית המשפט לענייני משפחה בפ »ת שבו הוצאות חריגות של בנם הבכור היו חריגות, משום שהיה בעל צרכים מיוחדים ומעוכב התפתחות. עורך דין מזונות מנוסה יכול לסייע לבנות אומדן של ההוצאות בהווה ובעתיד עבור הילדים הזקוקים לטיפול מיוחד. חוגים: תשלום עבור חוגים אף הוא צריך להתחלק שווה בשווה בין ההורים. אם על צד אחד מוטלות ההוצאות הנוספות הצד השני צריך לפצות אותו. לכן, קיים סעיף בחישוב דמי מזונות המתייחס לחוגים. חשוב לזכור כי לא תמיד שם החוג ועלותו יירשמו בהסכם, ואם הילד מחליף את החוגים במהלך השנים ועלותם גבוהה יותר, יש להיעזר בשירותיו של עורך דין מזונות לפנייה לבית המשפט להגדלת מזונות. הוצאות עבור מזון לילדים: ההוצאות על מזון עבור הילד משתנות בהתאם לזמני השהות עם כל אחד מההורים. יש לזכור כי לפעמים הורה אחד נוטה לקנות מוצרי מזון ולבשל, והאחר יוצא עם הילדים לאכול במסעדות מחוץ לבית. כל מקרה נבחן לגופו, אך המטרה של בתי המשפט היא לאזן בין הוצאות ההורים בחישוב דמי מזונות, כך שהורה שלא שילם על ארוחות הילדים במהלך השבוע יפצה את ההורה השני. חשוב לקחת בחשבון רק את חלקם של הילדים בארוחות, וההוצאות שהוציא בן הזוג על עצמו לא יכללו בשקלול זה. הוצאות חריגות: הוצאות חריגות כמו ספרי לימוד וכדומה יועברו בדרך כלל רק להורה המבצע את הרכישה. הוא יזכה למחצית מסכום הרכישה בחודש שבו מתבצעת ההוצאה מעבר לסכום דמי מזונות שנקבע מראש. עורך דין מזונות יכול לסייע לצפות את ההוצאות מראש ולדרוש הגדלה של דמי מזונות בחודשי חופשת הקיץ או במהלך השנה.
« משמורת משותפת » או כפי שהיא נקראת היום « אחריות הורית משותפת » קשורה לזמני השהות עם הילדים, ולכן גם משפיעה על גובה דמי מזונות שישלם בן זוג אחד לאחר. קיים הבדל בין שני הורים הנמצאים עם הילדים ואחראים על הוצאותיהם במשותף, לזוג שהתגרש ואחד מההורים נושא במרבית הנטל.
יש לזכור כי דמי מזונות מחושבים בעת בניית ההסכם, ובשנה זו ההוצאות של הילדים עשויים להיות בשיעור נמוך או גבוה יותר מאשר חמש או עשר שנים לאחר מכן. לכן, חשוב לעדכן מדי פעם את גובה המזונות בהתאם לשינויים הללו. כדאי לדעת כי ילד נוסף שנולד לאחד ההורים בנישואים שניים אינו עילה לשינוי גובה המזונות, אך ילד שזקוק להוצאה קבועה הגבוהה משמעותית משיעור המזונות הקבוע, יהווה סיבה לפתיחה של הסכם הגירושין מחדש. עורך דין מזונות יכול לסייע בביצוע שינוי זה.
במקרים רבים ניתן להפחית את דמי מזונות הילדים אם ניתן להוכיח כי יש שינוי מהותי באורח החיים או ההשתכרות של ההורה המשלם את מזונות הילדים. עורך דין מזונות מטפל בתיקים כאלה באופן שוטף. למשל, אם זמני השהות השתנו בצורה מהותית.
כיום, ישנם שינויים רבים הנוגעים לקביעת דמי המזונות, הן כתלות בשעות שבהן כל בן זוג נמצא עם הילד, והן בהשוואה בין הכנסות ההורים. למשל, אם שמרוויחה סכום גבוה משמעותית יותר מהאב, ופוטנציאל ההשתכרות שלו נמוך, עשויה לקבל סכום נמוך יותר כאשר תדרוש דמי מזונות. ייתכן ובית המשפט יפסוק כי עליה לשלם מזונות לאב ולא ההיפך.
את הגשת תביעת הפחתת מזונות ילדים חשוב להגיש בסיוע של עו »ד מקצועי שיכול לנתח מראש את שינוי הנסיבות ולקבוע האם יש עילה ממשית להגשה. כל מקרה נבחן לגופו על ידי העו »ד, ולאחר מכן מתקבלת החלטה האם להמשיך הלאה בתביעה. משרדנו מייצג הורים רבים שנקלעו לקושי כלכלי בעקבות תשלומי מזונות גבוהים מיכולתם הכלכלית בפועל, בעקבות שינויים שהתרחשו בחייהם. בנוסף, אנו מסייעים בהגשת התנגדות לבקשות של הפחתת מזונות ילדים שהוגשו כנגדכם. חשוב לזכור כי מדובר במקרים סובייקטיביים והכף יכולה לטות לטובתכם או לרעתכם. החלטת השופט תקבע את מצבכם הכלכלי העתידי בשנים הבאות. לכן, חשוב לא להקל ראש ולבחור במשרד עורכי־דין המתמחה בתחום.
פירוק התא המשפחתי כרוך בשינויים מהותיים הן מבחינת מגורי בני הזוג (ולעיתים גם מגורי הילדים) והן מבחינה כלכלית. כל עוד שני בני הזוג התגוררו תחת קורת גג אחת והתחלקו בחשבונות, ההכנסות השוטפות של המשפחה לאורך השנה שימשו לכיסוי עלויות המחיה, המזון, החשבונות השונים של הבית ועוד. אך, כאשר המשפחה מתפצלת לשניים, סכום הוצאות אלה גבוה יותר היות ויש לשלם על מגורים נוספים, לרבות חשבונות הבית. לכן, כדי לשמור על עקרון הצדק הערכאה המטפלת בגירושין תקבל החלטות גם בנושא דמי מזונות. לכאורה, מדובר בחישוב פשוט מאוד של דמי מזונות. כלל ההכנסות מול כלל ההוצאות של כל חלק במשפחה. אך, בתהליך החישוב נוספים גורמים כמו צרכים נוספים של חלק מהילדים, הוצאות על בילויים מחוץ לבית, הוצאות חריגות על ספרי לימוד וכן זמן השהות עם הילדים. כמו כן, כאשר הילדים צעירים יותר הם זקוקים לשירותי שמרטפות וצהרון, ובגיל מבוגר להוצאות נוספות על בידור, שיעורים פרטיים וכדומה. הוצאות אלה עשויות להשתנות מחודש לחודש ולכן יש לייצר מנגנון הערכה של הסכום ההוגן שאותו בן זוג אחד יצטרך לשלם לבן הזוג האחר. עורך דין מזונות יכול לסייע בהבנת האומדן. מזונות ילדים מעל לגיל 6 נקבעים לפי ההלכה החדשה עליה נרחיב בהמשך ועד גיל 6 מחובתו של האב לשאת בהוצאותיהם של ילדיו. אב חייב לשלם דמי מזונות ילדים גם אם הוא מחוסר עבודה או משתכר פחות מאשתו. החיוב למזונות ילדים מעוגן בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי "ט-1959, שבו כתוב: « אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה ». עורך דין מזונות מקצועי יסייע לכם לקבל את הסכום המרבי.
קיימים מצבים שבהם ילדים מאבדים חלק מזכויותיהם לקבלת דמי מזונות (מזונות חלקיים) או תשלום המזונות כולו. מקרים אלה הם חריגים ומתרחשים כאשר הילד מסרב להיפגש עם ההורה שאינו מתגורר עימו. תנאי זה מוכר כ »בן סרבן » או « בן מורד », והוא מתרחש כאשר ההורה מנסה ככל יכולתו לשמור על קשר עם הילד ולשקם את מערכת היחסים, אך הילד מסרב להכיר בו כהורה. הוא מובא בחוק בהוראת סעיף 9 לחוק תיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי »ט-1959).יש לציין, כי במקרה שההורה התעלל בילד ולכן זכה להתנכרות מצידו, בית־המשפט לא יפסוק על הפחתת או ביטול מזונות. עורך דין מזונות יכול להגיש בקשות כאלה או להתנגד אליהן. ניתן לעיין בפסקי דין שונים בתחום זה כמו תמ »ש 59583-98 שבו נדונו מזונותיה של ילדה שלטענת אמה עברה התעללות מינית על ידי האב ולכן היא מתנכרת לו . עורך דין מזונות מקצועי הציג את הנושא ומולו עורך דין מזונות אחר התנגד לטענה כי היה מדובר בהתעללות ודרש שדמי המזונות יבוטלו.
תביעת מזונות מגישים לבית המשפט לענייני משפחה. לאחרונה הנושא נדון בבג »ץ וייתכן ויוגש גם בבית הדין הרבני. אם מדובר בתביעה כרוכה, המאגדת את נושא המזונות עם שאר נושאי הגירושין ייתכן והתביעה תידון גם בבית הדין הרבני. חשוב להגיש את התביעה בסיועו של עורך דין מזונות הבקיא בדיני משפחה ויכול לסייע להגיע להסכם המשרת את האינטרסים שלכם.
הסכם מזונות הוא חלק מהסכם גירושין כולל שאליו בני זוג מגיעים בתום הליך גישור או דיוני בערכאות המתאימות. גם פה, כדאי להיוועץ בשירותי עורך דין מזונות מנוסה, כדי להגיע להסכם המשרת אתכם באופן המיטבי.
תהליך הגירושין הוא מורכב ועשוי להימשך חודשים ואף שנים. בתקופה זו, כאשר שני בני הזוג מתגוררים בנפרד, כל אחד מהם עשוי לשאת לבדו בהוצאות גבוהות יותר מאשר בתקופת הנישואין. בזוגיות שבה היה חוסר שוויון בין הכנסות הבעל לאשתו, והבעל השתכר סכום גבוה יותר, בנות זוג רבות היו תלויות בהכנסתו לקיומן. נוסיף על כך את העובדה כי נשים רבות עובדות במשרה חלקית או נשארות בבית לטפל בילדים. לכן, במהלך דיוני הגירושין בנות זוג יכולות לבקש מבית המשפט לקבל סכום חודשי או קצבה חד־פעמית המכונה מזונות אישה, סכום שאינו נפרד מדמי המזונות המתבקשים עבור הילדים.
החוק בישראל מבוסס על מספר מערכות חוקים, כאשר ההלכה היהודית מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת החוקים המקומית בארץ. על פי ההלכה נאמר כי בעל חייב לפרנס את אשתו ולספק לה את כל מחסורה, לרבות דיור, ביגוד והנעלה ועוד, כל עוד היא נשואה לו. כאשר מתנהל תהליך גירושין, והאישה עדיין נשואה לבעל עד תומו, היא זכאית לתשלומי מזונות למימון מחייתה ברמת החיים אשר לה הורגלה במהלך נישואיה.
מרכיבי מזונות האישה שונים ממשפחה למשפחה, משום שכל משפחה חיה ברמת חיים שונה. על פי רוב, מרכיבי מזונות האישה יהיו: דיור (החלק היחסי בתשלומי המשכנתא או דמי השכירות) , ביגוד והנעלה, סיוע בעבודות משק הבית (אם הייתה מעסיקה עוזרת בית בתקופה שבה הייתה נשואה), הוצאות רכב ולעיתים גם ההוצאות המשפטיות שמוטלות על האישה בתהליך הגירושין. הוצאות נוספות יכולות להיות ביטוחים שונים לדירה או ביטוחי בריאות, הוצאות רפואיות, הוצאות אחזקת הבית כמו: ארנונה, גז, חשמל, אינטרנט וכדומה, הוצאות לתיקונים בבית וכדומה. אם האישה הייתה מורגלת ביציאה לחופשות כחלק מאורח חייה בעודה נשואה, בית המשפט עשוי לפסוק בתוך סכום מזונות אישה גם תקציב נוסף שנועד להוצאה על חופשות. היות והסכום הנקבע מבוסס על חייה של האישה בעת נישואיה, עליה להוכיח כי אכן הייתה מוציאה בעבר את כל ההוצאות הללו או שהן יצאו מחשבונו של הבעל או מחשבון משותף. כל קבלה או אישור תשלום יהיו משמעותיים מאוד בזמן הגשת התביעה לקבלת מזונות אישה, ולכן כדאי לשמור אותן ולתעד כל הוצאה כבר בשלבים הראשונים שהקשר בין בני־הזוג עולה על שרטון. היות והבסיס לחיוב מזונות אישה הוא ההלכה היהודית, הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה עשויים לשלול מאישה מזונות אם היא בגדה בבעלה (« זנתה ») או בצעה מעשה שעשוי להיחשב כלא צנוע ומעלה חשד כי התקיימה בגידה, אך לבעל אין הוכחה חד־משמעית. מקרה זה מכונה « מעשה כיעור ». לבגידה יש השלכות רבות אם התבצעה על ידי בת־הזוג, כאשר אחד מהם הוא שלילת זכויותיה לתביעה של מזונות אישה. יש לציין כי במקרה הפוך, כאשר הבעל הוא היחיד שבגד, האישה עדיין תהיה זכאית לתשלומים אלה. מה לגבי אישה שמשתכרת למחייתה? במקרה שמשכורתה של האישה מספיקה לכלכלתה, בהתאם לרמת החיים אשר לה הורגלה, בית המשפט עשוי לפסוק מזונות אישה מצומצמים (השלמת מזונות) או לבטל את זכותה לקבל תשלומים כלשהם. בהקשר זה הבעל יכול לטעון את הטענה הבאה: « מעשה ידיה יהיו ‘תחת מזונותיה ». בשנים שעברו בתי־המשפט בחנו האם האישה עבדה במהלך נישואיה, ואם לא עבדה חשבו את מזונותיה בהתאם עד לתקופת הגט. עם זאת, בתקופה המודרנית, כאשר מדובר בתביעת מזונות אישה של בנות זוג לפני גיל פרישה, בית־המשפט יתייחס בפסיקתו גם לפוטנציאל ההשתכרות של כל אישה, וייתכן ויקבע מזונות חלקיים בלבד תוך הפחתת הסכום שהיא יכולה לקבל כמשכורת, לו תשלב בשוק העבודה. שאלה נפוצה נוספת בתחום זה היא, האם הבעל יכול להכריח את אשתו לעבוד בעת הדיונים לפני ובזמן הפרידה? התשובה לכך שלילית. לא ניתן לחייב את האישה לעבוד, כדי להפחית/לבטל את תשלום מזונותיה. חשוב לציין כי כל פסיקה בתחום מזונות אישה היא אינדיבידואלית, ומבוססת על נסיבות המקרה, הכנסות הבעל והאישה במהלך הקשר וכן רמת החיים אשר לה הורגלה האישה בתקופת הנישואין. סיוע של עורך־דין מקצועי בתחום לבני הזוג, והצגת הנתונים המתאימים לאינטרס של בן או בת הזוג באופן מקצועי בבית המשפט, יכולים להטות את הכף לטובתו של בן הזוג המיוצג על ידי עורך־דין זה.
לכאורה, זוג ידוע בציבור אינו זוג נשוי, ולכן לאישה אין זכות למזונות על פי ההלכה היהודית. עם זאת, החוק מתאים עצמו לתקופה, ומערכת יחסים מחייבת אינה מתבטאת בהכרח בנישואין. לכן גם נשים ידועות בציבור יכולות לתבוע מבן־זוגן סכום כספי שיוכל לסייע להן להסדיר את חייהן מבחינה כלכלית , באופן זמני, לאחר הפרידה. זאת, עד שתוכל למצוא מדור חלופי או להשתלב בשוק העבודה במשרה שתאפשר לה לכלכל את עצמה בכבוד. בפסק דין משנת 1982, הידוע כפרשת ורסנו (בע »א 805/82) שבה הוגשה תביעת מזונות אישה, הסביר השופט: « הייתי מוכן לשקול, אם אין מקום להעניק לאישה, שסולקה מהבית המשותף באופן פתאומי, פיצויים על הנזקים, שנגרמו לה כתוצאה מהפרת תניה חוזית משתמעת, לפיה יש ליתן תקופת זמן סבירה להליכי פירוד שבין הצדדים ». ההגדרה שניתנה לתקציב זה שנועד לאפשר לאישה לשקם את חייה היא « מזונות משקמים » הדומים לתשלומי מזונות אישה. סכום זה נפסק כסכום חד־פעמי או בתשלומים. הסכום שיקבע בית־המשפט תלוי בהכנסות הקבועות של האישה, בצורך לעבור הכשרה מקצועית כדי להשתלב בשוק העבודה, בגילה וכן בתקופה שבה חייה עם הידוע בציבור והייתה תלויה בו למחייתה.
בניגוד לזכויות אחרות הניתנות באופן רטרואקטיבי כמו קצבאות ודמי מזונות, מזונות אישה אינם משולמים על התקופה שלפני הגשת התביעה. לכן, חשוב להגישה מוקדם ככל האפשר כדי לזכות בסכום המירבי. בנוסף, לאחר שהותר קשר הנישואין בין שני בני הזוג (התקבל הגט), נדיר מאוד לזכות לפסיקת בית המשפט לתשלומי מזונות אישה נוספים, פסיקה המתקבלת במקרים חריגים שבהם הוכח מעל לכל ספק כי האישה עדיין לא יכולה לכלכל את עצמה או אינה כשירה לעבוד.
תביעה לקבלת מזונות אישה ניתן להגיש הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. שתי הערכאות מטפלות בתביעה זו באופן דומה משום שמקורה בהלכה היהודית. רצוי להגיש את התביעה הזו בסיועו של עורך־דין המתמחה בדיני משפחה בכלל ובקשות מזונות אישה בפרט כדי להציג בפני הערכאה המתאימה את המסמכים המתאימים לקבלת הסכום המרבי.
זכאות למזונות אישה מסתיימת מרגע שניתן הגט או נחתם הסכם גט. עם זאת, כפי שצוין לעיל בית־המשפט עשוי לאשר עוד תקופת הסתגלות לעבודה חדשה, הכשרה מקצועית ותנאים נוספים שיכולים להאריך מעט את תקופת קבלת מזונות אלה גם לאחר הגירושין. לסיכום, מזונות אישה הם תשלומים שניתנים לבנות זוג שהיו תלויות בבן־זוגן למחייתן באופן חלקי או מלא. בסיוע של עורך דין מקצועי ניתן לתבוע מזונות אלה ולקבל ייעוץ מלא כיצד לקבל את הסכום המרבי. עורכי דין לענייני משפחה המתמחים בגירושין יכולים לייצג את בן־הזוג, ולהגיש התנגדויות לחלק מטענות בת־הזוג כדי להפחית את הסכום שהגישה האישה בתביעתה.
אחד מההיבטים הכלכליים המשמעותיים ביותר בגירושין הוא החלק העוסק בתשלום מזונות ילדים. ההסכם הראשוני בין הצדדים הוא בעל משמעות רבה משום שכיום בתי־המשפט יעדיפו שלא לשנותו, אלא אם התקיים שינוי נסיבות משמעותי. משרדנו מטפל בתיקי גירושין רבים, שבהם מחושבים מזונות לפי יכולת ההשתכרות של שני בני הזוג וצורכי הילדים, תוך ייצוג של אחד מבני הזוג בתיק. יש לזכור, כי חלק בלתי נפרד מתהליך הגירושין כיום הוא גישור. במהלך הגישור מנסים בני הזוג להגיע לעמק השווה ולנסח הסכם גירושין המבוסס על ויתורים ופשרות שונות. אך, בתחום המזונות כל החלטה היא בעלת השלכות מהותיות למצבו הכלכלי הן של בן הזוג המשלם והן של בן הזוג המקבל. סכום גבוה או נמוך מדי עשוי לגרום לקושי כלכלי, ואף להשפיע באופן ישיר על איכות חייהם של הילדים.
ראשית, נבהיר את המונח « מזונות », שמטעה רבים החושבים כי מדובר בכיסוי עלויות מוצרי המזון עבור הילדים. בפועל, מזונות ילדים הם סכום שהורה אחד משלם להורה השני כדי לכסות את העלויות של הוצאות ילדים קטינים. בין ההוצאות הללו ניתן למנות: מגורים, בגדים, מזון, חוגים, הוצאות רפואיות ועוד. התביעה מוגשת בשם הילדים, ולא בן הזוג, משום שהסכום הכספי נועד להוצאותיהם.
הסכום שנקבע לתשלום מזונות ילדים משתנה ממשפחה למשפחה בהתאם לנתונים האישיים של כל זוג. למרות שרבים מכירים את התשלום המתבצע על ידי האב לאם, קיימים מקרים הפוכים שבהם האם מסייעת לאב בהוצאות הילדים, במיוחד במקרים שבהם זמני השהות של הילדים בביתו של האב עולים על אלה של האם. התשלום מתבצע בהתאם לצורכי כל קטין בבית, תוך התייחסות להוצאות חריגות, וכן בהתאם להכנסות ופוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים והרכוש הרשום על שמם. חשוב לדעת כי לא מדובר בחישוב על פי נוסחה קבועה, אלא בהחלטה שמתקבלת על ידי בית המשפט בהתאם לנתונים שהוצגה לו על ידי שני הצדדים. כל צד ינסה להמחיש כי הוצאותיו האישיות גבוהות יותר ולכן שיעור ההשתתפות שלו בהוצאות הילד צריך להיות נמוך. במקרים של הוצאות חד־פעמיות חריגות, כמו ספרי לימוד לפני תחילת שנת הלימודים, נקבע הורה המרכז את ההוצאות הללו ומקבל פיצוי על מחצית הסכום מבן־הזוג השני.
עד לקבלת ההחלטה הסופית נהוג להגדיר מזונות ילדים זמניים. זהו תשלום בסכום קבוע שבדרך כלל עומד על 1,200 שקלים בתוספת שיעור ההשתתפות של ההורה שאינו מתגורר בבית בעלות המגורים (דמי שכירות/משכנתה) לכל ילד. דמי המדור משתנים בהתאם לכמות הילדים, בחישוב של 33% מעלות השכירות או המשכנתה עבור ילד אחד. עבור שני ילדים -40%, עבור שלושה ילדים – 50%. בנוסף מחושבות הוצאות אחזקת הבית והוצאות חינוך (צהרון או גן בתשלום). לאחר מכן מבוצעות התאמות בהתאם לסיטואציה האישית של כל משפחה על פי הנתונים שהגישו בני הזוג לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לתשלום מזונות ילדים זמניים יש עוד תפקיד נוסף לקבלת תשלומים עד לפסיקה סופית. כאשר אושר הסכם הגירושין על ידי בית המשפט, ניתן לבקש תשלום מזונות רטרואקטיבי. בין השאר, אפשרות זו קיימת בחוק כדי שבני זוג שאמורים לשלם מזונות לא יאריכו את הדיונים יתר על המידה כדי להימנע מתשלום. אך ממתי ניתן לתבוע את דמי מזונות ילדים רטרואקטיביים? החוק קובע כי הם נקבעים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לדמי מזונות זמניים. אם לא הוגשה בקשה לקבלת מזונות ילדים זמניים, בית־המשפט לא יחייב את בן־הזוג לשלם על תקופת הדיונים.
היות ומזונות הילדים נקבעים הן על בסיס זמני השהות עם שני ההורים, הן על בסיס החלוקה בנטל הכספי והן על בסיס הכנסות ההורים – כל שינוי מהותי בנתונים אלה מהווה עילה להפחתת או הגדלת מזונות. השינוי יכול להתבצע בהסכמה בין ההורים וחתימה על הסכם מעודכן באישור בית־המשפט. אך, במרבית המקרים, שינוי של סכום מזונות ילדים יגרור התנגדות, ולכן הוא יוגש באמצעות תביעה לערכאה שבה אושר ההסכם המקורי – בית־המשפט לענייני משפחה או בית־הדין הרבני. משרדנו מטפל בהגשת הסכמי גירושין הכוללים גם מזונות ילדים וכן במקרים שבהם יש לשנות את ההסכם בעקבות שינוי נסיבות מהותי. ניתן לקרוא על נושא הפחתת מזונות לעומק פה (לינק).
היות וקיים קשר הדוק בין זמני השהות של ההורים לתשלום מזונות ילדים (כפי שצוין לעיל), אם זמני השהות של ההורים שווים וההכנסה שלהם זהה – בית המשפט עשוי לקבוע כי לא ישולמו מזונות כלל או ישולם סכום מזערי לכיסוי הוצאות חריגות. לכן, הורים רבים בוחרים בחלוקה שוויונית של זמני השהות. הנטייה של בתי־המשפט היא לאשר זמני שהות שווים עם שני ההורים, משום שהוכח מחקרית כי הם מעניקים לילדים יציבות והמשכיות גם לאחר פירוק הנישואין. הם מסייעים לילדים מבחינה רגשית ונפשית.. לכן, הנטייה להעניק לאם את מרבית זמן השהות עד גיל 6 מאוזנת באמצעות הרחבת זמני השהות עם האב.
נכון להיום – התשובה לשאלה זו אינה חד־משמעית. נבהיר את הסוגיה הזו לעומק ואת ההתרחשויות האחרונות בנושא. מרוץ הסמכויות, שבמסגרתו נקבע איזו ערכאה תכריע בדיון הגירושין בין בני הזוג קיים מזה מספר עשורים. בן הזוג הראשון שמגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה זוכה לדיון בערכאה זו, אך אם הוגשה הבקשה לבית הדין הרבני קודם לכן – הוא ידון בנושאים השונים. אך מה לגבי מזונות הילדים? בשנת 2019 אושרה שוב « הלכת שרגאי » משנות השבעים, הגורסת כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים בלבד, אלא רק בתביעות להשבה של הוצאות שהוציא הורה אחד על הילד. עם זאת, קיימת דרך להגיש הסכם הכולל את קביעת המזונות אם הוא מושג בהסכמה. פסיקה זו התבססה על החלטה משנת 2019 של השופטים מני מזוז וג’ורג’ קרא. נושאים אחרים הקשורים להסכם הגירושין כמו מזונות אישה, חלוקת רכוש או החזר הוצאות ניתן לכרוך יחדיו ולתבוע את הסכום בבית הדין הרבני. מכאן, ניתן להבין כי נושא מזונות הילדים נדון עד כה אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה על פי חוק. עם זאת, באמצע אוקטובר 2021 בית הדין הגדול קבע בבע »מ 7628/17 כי בן זוג המגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני יכול לכרוך בתביעה גם את נושא מזונות הילדים. הדבר עומד בסתירה גמורה להלכת שרגאי, אך הרשות הקובעת במקרה זה היא בג »ץ. נכון לאמצע נובמבר 2021, עורכת הדין המייצגת את הבעל מכינה ערעור לבג »צ על החלטתו של בית הדין הרבני הגדול לנכס לעצמו את הסמכות לקבוע גם בנושא מזונות ילדים. כמו כן, נכון לרגע כתיבת המאמר קביעת מזונות ילדים עדיין נמצאת בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בלבד.
משרדנו מייצג הורים המעוניינים בהסכם גירושין שכולל תביעת מזונות ילדים, המוגשת כיום לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, אנו מטפלים בבקשות להפחתה והגדלה של דמי מזונות ילדים בעקבות שינוי נסיבות בחיי בני הזוג המשפיעים על מצבם הכלכלי.
רבים מחפשים כיום מידע על השפעתה של משמורת משותפת על קביעת מזונות הילדים, עם זאת בפברואר 2021 פסיקה של השופט שוחט שינתה את השיח, והוציאה שני מושגים מהותיים בתחום זה מהלקסיקון המשפטי. במאמר זה נשתמש במושג הישן « משמורת » רק כדי להקל על הקורא, אך נזכיר את דבריו של השופט שוחט: « במסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום, ראוי להימנע מקביעה הורה זה או אחר כמשמורן. תחת זאת יש לשאוף לכך שההסדרים שנקבעו על ידי בית המשפט בכל הנוגע לאחריות ההורית ולהסדרי השהות יהיו כאלה שיאפשרו את מימוש האחריות ההורית, שמבוטאת כיום במושג האפוטרופסות של שני ההורים, בצורה המיטיבה ביותר, מבחינת טובתו של הקטין » . כלומר המושג משמורת משותפת או הסדרי ראייה נחשב למיושן, וכיום בשפה המשפטית משתמשים במושג « חלוקת זמני שהות » ו »אחריות הורית משותפת ».
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמת האחריות ההורית מהורה משמורן אחד למודל של משמורת משותפת. מטרת מודל זה כפולה. מחד, שני ההורים זוכים לזמן איכות רב יותר עם ילדיהם למרות הפרידה ביניהם והמעבר לשני בתים משותפים, ומאידך הילדים זוכים לחינוך משותף משני ההורים, שהוכח במספר מחקרים כמסייע להם מבחינה רגשית, התנהגותית ואף בריאותית. נוסף על כך, יוקר המחייה הגבוה והשינויים בדפוסי העבודה של נשים בעשורים האחרונים, מובילים לכך ששני בני־הזוג שנפרדו צריכים במרבית המקרים להחזיק במשרה מלאה, ולכן משמורת משותפת מאפשרת להם לחסוך סכום כספי ניכר בעלויות שמרטפות או צהרון, ולהמיר הוצאה זו בשעות שהות עם ההורה.
לשיטה של משמורת משותפת יש יתרונות רבים, אך גם חסרון מסוים עבור חלק מההורים. על פי המודל הישן, שבו הורה אחד היה מוגדר כמשמורן וההורה השני שהה עם הילד במסגרת זמני שהות קבועים, ההורה שבביתו התגורר הילד היה מקבל תשלום דמי מזונות לכלכלת הילד. תשלומים אלה שימשו לכיסוי הוצאות מדור, בגדים, חוגים, מזון ועוד. כאשר מתקיימת משמורת משותפת הכוללת חלוקה שווה של זמני שהות עם הילדים הורים רבים מבקשים מבית המשפט זמני שהות שווים כדי להימנע מתשלומים אלה או לצמצמם ככל האפשר. ישנם הורים המנצלים זאת לרעה. למשל בתביעה להפחתת תשלום דמי מזונות שהגיעה לכותלי בית־משפט לענייני משפחה בתל־אביב־יפו בשנת 2015 ביקש האב לקבל את זכותו להפחית את השעות שבהן הוא נמצא עם הילד בפועל, משום שעבר להתגורר בעיר אחרת עם משפחתו החדשה, אך להותיר את דמי המזונות על כנם. השופט לא נענה לבקשה זו. כדי להבין איך דמי המזונות מתחלקים בין ההורים במקרה של משמורת משותפת יש להכיר את העקרונות המנחים של בית המשפט בקביעת המזונות בכל תיק גירושין (גם בתנאים שבהם בני הזוג בוחרים להחיל משמורת משותפת וגם כאשר החלוקה של האחריות ההורית אינה שוויונית). בית המשפט בוחן מספר פרמטרים חשובים: הכנסות של כל אחד מבני הזוג (כולל יכולת ההשתכרות הפוטנציאלית וההכנסות בפועל), ההוצאות בפועל על ילדיהם בתקופה הנוכחית ובעתיד הקרוב, גיל הילדים וזמני השהות של ההורים עם הילדים בהתאם להסכם ביניהם. על פי החוק הוצאותיהם של ילדים בגיל 6 ומטה (בגיל המכונה « קטני קטנים ») חלות בדרך כלל על האב, ולכן בית המשפט ייקח בחשבון את ההוצאות שהאב מוציא מכיסו בימים שהם הילדים בגיל זה שוהים במחיצתו, ויקזז אותם מהסכום הכולל של המזונות. מעבר לכך, העיקרון המנחה יהיה החלוקה שווה של ההכנסות הפנויות של שני ההורים. בגיל מבוגר יותר המזונות מחושבים על פי « דין צדקה », שבמרכזו עומד העיקרון כי יש לסייע לאביונים, אך קודם להעניק לעניים שהם בני משפחה. מקור תפיסה זו הוא בהלכה היהודית (מסכת כתובות מט כ »ב) שם נאמר באושא (עיר שהיתה ממוקמת בין קרית אתא לשפרעם) התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו שהם קטנים). הרמב »ם הסביר על כך כי אדם אמיר שמחייבים אותו במזונות מדין צדקה, ואם אינו אמיד ‘מביישים אותו אם אינו משלם את מזונות ילדיו’. כאשר יש לזוג מספר ילדים הקביעה אינו עבור כל ילד בנפרד, אלא חישוב המזונות משתנה לפי הצרכים של כלל הילדים כמשפחה אחת (על פי « הלכת ורד »). הדבר נכון כאשר אין הסכם משמורת משותפת ואחריות הורית שיוונית. במקרה של משמורת משותפת תשלומי המזונות משתנים לפי הסכומים ששני בני הזוג משלמים על מדור (שניהם זקוקים לדירה גדולה שבה הילדים יכולים לישון), הזנה (נדרשת כמות גדולה יותר של מזון בשני הבתים) והוצאות על בילויים, דלק וכדומה שמחולקים בין שני בני הזוג באופן שוויוני.
כאשר הורים מחליטים על משמורת משותפת לאחר הגירושין הם עשויים להיות בסטטוס משפחתי של הורות לילדים מהקשר המשותף בלבד. עם השנים הורים רבים מתחתנים שנית ומביאים ילדים לעולם. השינוי בסטטוס המשפחתי עשוי להוביל לשינויים במצב הכלכלי של ההורה, וליכולת תשלום המזונות שלו. כמו גם, לשינוי בזמני השהות עם הילדים. ייתכן ואם שהסכימה על משמורת משותפת עם בן־זוגה הקודם כדי לעבוד שעות נוספת, כעת ילדה והיא נמצאת בבית עם התינוק ויכולה להקדיש שעות רבות יותר גם לילדים המשותפים מהקשר הקודם. באותה מידה, ייתכן והאב הביא ילדים נוספים וכעת צריך לעבוד שעות נוספות ולכלכלם.
בית המשפט נוטה להתייחס לשינויים במבנה המשפחה של שני ההורים ועשוי לשנות את הסכם המזונות הקודם בהתאם לשינויים אלה מבחינת קביעת זמני השהות אך לא מבחינת הפחתת תשלום המזונות. יתרה מכך, אם האב אינו פנוי להיות עם ילדים בשל עבודה נוספת, דמי המזונות לאם צריכים לעלות דווקא לסכום גבוה יותר. למשל, בפסק הדין שצוין לעיל האב ביקש הפחתת דמי מזונות משום שיש לו ילדים נוספים למרות קיומה של משמורת משותפת על הנייר. השופט ליאור ברינגר התייחס לנושא בחומרה בסעיף 16 לפסק הדין – « לטענת התובע הוא נישא מחדש ונולדו לו שני ילדים. בית המשפט העליון התייחס בעבר לנסיבה זו וההלכה שנפסקה היא כי הולדת ילד הוסף אינה מהווה שינוי נסיבות, ואינה עילה להפחתת המזונות, מכיוון שמדובר בשינוי צפוי שמהווה בחירה מרצונו החופשי של התובע ». במקרה הזה בית־המשפט דחה את התביעה ואף חייב את האב בהוצאותיה.
כאשר קובעים את צורכי הילדים בכל סוג של זמני שהות, לרבות משמורת משותפת, יש שיטענו כי הם משתנים בין משפחה למשפחה בהתאם לרמת המחייה שלה. בחלק מהמשפחות ידרשו הוצאות גבוהות על ביגוד ממותג לילדים בעוד משפחות אחרות ישנו את סעיף הביגוד לביגוד יד־שנייה. רבים נוטים להתבלבל בין מזונות הילדים למזונות האישה – שבהם נאמר « עולה עימו ולא יורדת עימו ». ההנחה של בתי־המשפט היא שתהליך הגירושין עצמו, ההפרדה לשני בתים עשויה לפגוע במצבם הכלכלי של הילדים, ולכן עליהם לקבל את צורכיהם בהתאם ליכולות התשלום של בני הזוג, אך צרכים אלה עשויים להיות מצומצמים בהשוואה לחייהם בתקופה שבה ההורים היו נשואים והתגוררו תחת קורת גג אחת. לכן, ההוצאות על ביגוד לא יהיו מבוססים על מותגי יוקרה, הוצאות הרכב יתבססו על הרכב הקיים ולא רכישה של רכב יוקרה חדש וכדומה. באותה מידה, גם במקרה של משמורת משותפת, האב לא יוכל לטעון כי הוא מפחית מדמי המזונות שנקבעו הוצאות חריגות רק בשל העובדה כי הילדים שהו עימו באותו זמן.
לאחר שסקרנו בהרחבה את ההשפעות השונות שיש לקיומה של משמורת משותפת על המזונות, נחזור לשאלה העומדת בבסיס מאמר זה – מהו שיעור ההפחתה בתשלום המזונות בעקבות משמורת משותפת? כדי להבין את הנושא לעומק יש לסקור את זמני השהות כפי שהם מקוימים בתקופה שבה נטל האחריות ההורית הוא בעיקר על בן זוג אחד (היה מכונה « משמורן » לפי המושג שהיה נהוג בעבר), בעוד בן הזוג השני שוהה פחות עם הילדים ומסייע בעלות הטיפול בהם. החישוב של דמי המזונות היה מבוסס על עלויות המדור, ביגוד, חוגים, מזון, הוצאות רפואיות וכדומה, בחלוקה שווה בין שני ההורים אם משכורותיהם והכנסותיהם הפנויות דומות. כאשר היה הורה משמורן הוא בדרך כלל בילה עם הילדים יומיים בשבוע (במקום שלושה במשמורת משותפת) וכן הילדים שהו בביתו בכל סוף שבוע שני. במקרה של משמורת משותפת יש חלוקה שונה של זמני השהות, לכן נהוג לקזז את ההוצאות באופן שוויוני תוך פיצוי בן הזוג המוציא סכום גבוה יותר על הילדים לכיסוי ההוצאות שנקבעו על ידי בית המשפט. שיטה זו החלה לאחר הלכת 919/15 – פסק הדין של בית המשפט העליון שבו נאמר כי: « אין הצדקה לכך שהורה ישא בהוצאות המדור של ההורה האחר. במילים אחרות, במקרים אלה, עיקרון השוויון מוליך לכך שכל הורה יישא ‘בעין’ בהוצאות המדור של הילדים ». מזונות במשמורת משותפת: מזון הנרכש באופן שוטף לילדים מחולק בהתאם לזמני השהות של הילדים עם כל הורה. דהיינו – הן האם והן האב ירכשו מזון שמספיק להאכלת הילדים בימים שבהם הם שוהים בביתם. אם החלוקה היא שוויונית במסגרת משמורת משותפת – אין צורך בהתקזזות בין ההורים. הוצאות נוספות במשמורת משותפת: מלבד נושא המדור בדיוני משמורת משותפת קיימות הוצאות נוספות שאותן בית המשפט לוקח בחשבון. הוצאות אלה יכולות להיות ספרי לימוד, ביגוד ושאר רכישות שלא קיימת דחיפות בביצוען. בית־המשפט מתייחס לעובדה כי לא יהיה הוגן להטיל רק על הורה אחד את כלל ההוצאות הללו. לכן, במקרה הזה של משמורת משותפת בית המשפט נוהג לקבוע « הורה מרכז ». הורה זה מקבל לידיו סכום כספי קבוע, שנועד לכסות את ההוצאות הנוספות וזהו תשלום המזונות.
היות וחישוב דמי המזונות מבוסס על הוצאות בפועל של הילדים, שעשויות להשתנות לאורך הזמן בעקבות הצרכים המשתנים של כל ילד בהתאם לגילו, וכן בשל עליית מחירים הדרגתית במשך עשור, עשויים להתרחש שינויים בפסיקת דמי המזונות. השינויים הללו יכולים להיקבע בין שני בני־הזוג ולהיות מוגשים לבית־המשפט כהסכם חתום (בהסכמה). עם זאת, במקרים רבים ההורה המשלם מזונות מבקש הפחתה שעשויה לגרום למחלוקת. את השינויים הללו מומלץ לבצע מראש בסיועו של עורך־דין, המסייע בקביעת הסכום שיש לשנות ומגיש לבית־המשפט אסמכתאות שונות הממחישות את הסיבה שבעטיה נדרש שינוי. דרך זו תבטיח דיון הוגן ותגדיל את הסיכוי לקבלת הסכום המיוחל במקרה של משמורת משותפת. לכן, כדאי להיוועץ בעו »ד המתמחה בדיני משפחה ויכול לסייע להגיע להסכם הנכון עבורכם.
מזונות ילדים נקבעים על ידי בית־המשפט בהתאם להכנסות ההורים, זמני השהות עם הילדים, והעלויות של צורכיהם הבסיסיים כמו: מגורים, מזון, חוגים, הוצאות רפואיות ועוד. לעיתים, הסיטואציה של ההורים משתנה (כמו במקרה של פיטורין או ירידה בהכנסות) ולכן נדרשת הפחתת מזונות ילדים המתבצעת על ידי פתיחת הסכם הגירושין לדיון מחודש. בנוסף, תקדים משנת 2015 שינה את התפיסה הרווחת, שבה האב אחראי על מזונותיהם של ילדיו מגיל 6. במשרדנו, אנו מגישים תביעות רבות בתחום של הפחתת מזונות ילדים, המוגשות על ידי האב במרבית המקרים. בנוסף, אנו מייצגים גם את בני הזוג המבקשים להתנגד לתביעות אלה, ולהותיר את סכום מזונות הילדים על כנו. בשנת 2021 פסק דין נוסף שינה מחדש את התפיסה בנוגע לדרך חישוב הפחתת מזונות ילדים, והשיב את החשיבות שמעניק בית־המשפט לשינוי נסיבות בחייהם של בני הזוג או הילדים לצורך קביעת המזונות מחדש.
את התביעה על הפחתת מזונות ילדים ניתן להגיש בשתי ערכאות שונות: בית־המשפט לענייני משפחה או בית־הדין הרבני. הערכאה נבחרת בהתאם למוסד שאישר את הסכם הגירושין המקורי. התהליך מתבצע באמצעות כתב־תביעה המוגש לבית־המשפט, תוך מתן אפשרות להתנגדות תוך זמן קצר העומד על חמישה עשר ימים בלבד. לכן, אם מתקבלת הודעה על תביעת הפחתת מזונות ילדים לפתח ביתכם, יש לפעול במהירות כדי להגיש התנגדות. נסקור בקצרה את התהליך שעברו בתי־המשפט בעקבות שני תקדימים מהותיים הנוגעים לתביעות הפחתת מזונות ילדים.
ביולי 2015 נפסק תקדים בבית המשפט העליון בתחום נטל תשלום המזונות בין שני ההורים הידוע בתור בע »מ 919/15. אב שילם מזונות לאם לאחר תביעת מזונות למרות שהכנסותיהם היו זהות וזמני השהות עם הילדים היו שווים. עד לפני מהפכת המזונות בתי־המשפט היו נוטים לפסוק במקרה זה מזונות לטובת האם. אך, היות ושני ההורים הרוויחו סכום זהה שעמד על 12,000 ₪, האב, ששילם מזונות בסך 6,000 ₪ נותר עם הכנסה של 6,000 ₪ בלבד והאם עם הכנסה של 18,000 ₪. מצב זה פגע בשוויוניות בין הצדדים, ולמעשה מזונות הילדים הקלו על האם בלבד. האב הגיש תביעת הפחתת מזונות ילדים. אכן, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת האב כי יש ליצור מצב שוויוני ולבטל את המזונות. הנושא עלה לערכאה הבאה בערעור של האם, ובית המשפט המחוזי קיבל את עמדתה. אך לא הסתיים הנושא. האב פנה לבית המשפט העליון שהחליט לפסוק באופן שונה מבעבר, ויצר למעשה תקדים. הוא ערך מבחן הכנסות לאם ולאב, ואכן הוכח כי נטל הטיפול בילדים מתחלק באופן שיווני, ואין לצד כלשהו הוצאה נוספת בהשוואה לצד השני. אזי בית המשפט פסק לטובת האב ותשלום מזונותיו הופסק. כיום, בעקבות התקדים יש שינוי מהותי בגישת בתי המשפט לענייני המשפחה, ומבחן ההכנסה וחלוקת הנטל יקבע האם ישולמו מזונות על ידי צד אחד לשני בסיטואציות שבהן קיימת אחריות הורית שווה (בעבר – נקראה « משמורת משותפת »), זאת בניגוד לימים עברו שבהם האב היה משלם עבור ילדיו מגיל 6.
כדי להפחית מזונות ילדים יש לפתוח את הסכם הגירושין לדיון מחודש. הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון משנת 2015 היוותה נקודת מפנה בגישתם של בתי־המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ, ולכן אבות רבים החליטו לבחון האם גם במקרה שלהם ניתן לבקש הפחתת מזונות ילדים. הסכמים רבים שונו בעקבות הפסיקה התקדימית וגרמו בסופו של יום לשינויים בהכנסותיהן של משפחות רבות. היו שהרגישו כי כעת הכף נוטה לטובת האבות באופן לא שיווני. החלטה זו אוזנה באמצעות פסק־דין חדש שהפחית מחשיבותו של אותו תקדים משנת 2015 שעליו נרחיב להלן.
חשוב לדעת כי ההחלטה בתיק בע »מ 919/15 לא הייתה מקובלת על ידי כל השופטים. חלקם ראו בה אפליה מתקנת לטובת האבות שפוגעת בילדים ולא היו מעוניינים לפתוח את הסכמי הגירושין מחדש רק בשל תקדים. לכן, פסק דין חשוב נוסף יצר רפורמה שמכונה « ההלכה החדשה » לגבי הפחתת מזונות ילדים. פסיקה זו של בית המשפט העליון 7670/18 שפורסמה בינואר 2021 הפכה להלכה מחייבת. לפי הלכה זו שופטים לא יפתחו מחדש הסכמי גירושין רק בשל הסתמכות על ההלכה הקודמת (919/15). גישת בתי־המשפט כיום בתחום הפחתת מזונות ילדים חזרה להיות כבעבר. כדי לפתוח הסכם מחדש יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולא להסתמך על שינוי בגישת בתי־המשפט כשינוי נסיבות. ההחלטה מבוססת על העיקרון כי הסכמים וחוזים יש לכבד, מדיניות שיפוטית שמכונה « סופיות הדיון וכיבוד הסכמים ». בפסק הדין נאמר כי « כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות, אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט סבור כי יש בו כדי להצדיק את שינוי שיעור המזונות ».
לאור כל השינויים והתהפוכות בתחום הפחתת מזונות ילדים שצוינו לעיל, קיימת כיום חשיבות רבה להצגת שינוי נסיבות, שיכול להשפיע באופן מהותי על תשלום המזונות. דהיינו, אם היה שינוי מהותי בהכנסות של שני הצדדים מאז הפסיקה הקודמת בבית־המשפט, ונוספו נתונים שלא היה ניתן להציגם בפני השופט בעבר. בין השינויים הללו ניתן לציין לדוגמה: האב מרוויח סכום נמוך יותר בעבודתו. האם התקבלה לעבודה המאפשרת לה להשתכר סכום גבוה משמעותית. ילד שהיה מקבל טיפול רפואי בעלות גבוה אינו זקוק לטיפול זה או שהטיפול מכוסה על ידי עמותה/קרן כלשהי. אחד מבני הזוג קיבל דירה בירושה ואינו צריך לשלם דמי שכירות.
קיימים מקרים רבים שבהם בית המשפט לא קיבל שינוי נסיבות כלשהו כמצדיק הפחתת מזונות. לדוגמה, אב בעל יכולת השתכרות גבוהה שבוחר לעבור לעבוד בחצי משרה או מתפטר מעבודתו. הורה שטוען כי הוא נישא בשנית וכעת יש לו ילדים נוספים, ולכן הכנסתו הפנויה ירדה. במקרה זה צוין כי מדובר בהחלטה של אותו בן זוג להביא ילדים נוספים לעולם, מתוך מודעות להתחייבויותיו הכלכליות לילדים מהקשר הקודם. שינויים נוספים יכולים להיות שינוי מקום מגורים שעשוי לגרור הוצאות גבוהות לבן־הזוג לצורך דיור. גם במקרה זה בית־המשפט יקבע כי מדובר בשינוי שהיה ניתן למנוע אותו ומדובר בבחירה אישית של ההורה לעבור דירה.